שנת 2018 הייתה שנת שיא בעולם ההייטק בישראל. אלפי סטארט- אפים נפתחו ומאות סטארט-אפים קיימים גייסו מקרנות ומשקיעים פרטיים מעל 6 מיליארד דולר. התפתחו מאד תחומים ותחומי משנה ולמידה עמוקה, ביג דאטה, פינטק, AI , רבים כמו בלוקצ'יין, סייבר אינשורטק, טראוולטק, אגרוטק, פודטק, קונסט-טק, מדיקל ופארמה, קנאביסטק ועוד. נדמה שכל אדם שני בישראל הוא יזם או פותח דלתות )"ג'נטלמן"( או משקיע או לפחות מגייס משקיעים. בשנים האחרונות, קיימת במדינת ישראל מציאות רגולטורית חדשה שגורמת להתפתחותם של אפיקי חדשנות ויזמות במגוון רב של תחומים. במאמר זה אעמוד בהרחבה על המציאות הרגולטורית המשתנה במדינת ישראל, על השפעותיה על תולדתם של אפיקי חדשנות חדשים, על כמות היזמים, המשקיעים וההשקעות הפוטנציאליות במשק ועל מגמות ותמורות באפיקי ההשקעה הנחשבים כפופולריים בארץ ובחו"ל. בהמשך, אעמוד בהרחבה על תופעת "התאגיד החדשני" שנהיית שכיחה יותר ויותר בקרב תאגידים גדולים וותיקים אשר נכנסים "לעולם החדשנות", מלווים מתחמי חדשנות וסטארט-אפים ואף מקימים מתחמי חדשנות ומחלקות חדשנות פנימיות בתחומי פעילותו של התאגיד. לסיכום, אעמוד על החשיבות הגדולה בליווי משפטי נכון, כבר מרגע היוולדו של הרעיון החדשני והקמת המיזם ועד לרגע הצלחתו, ואפרט בהרחבה כיצד משפיעה המציאות הרגולטורית המשתנה על עבודתו של עורך הדין בתחום הסטארט-אפים והמשפט המסחרי.
משולש הכוחות
עולם החדשנות, הסטארט-אפים וההייטק מאופיין במשולש כוחות. משולש זו מורכב מ 3- גורמים מרכזים; הראשון הינו היזם, הוגה הרעיון, מפתח המיזם ולעיתים אף מפתחו הטכני. השני הינו או ,VC המשקיע שיכול להיות הן משקיע פרטי )"אנג'ל"(, או קרנות פלטפורמות לגיוס המונים, והשלישי כולל את התאגידים הגדולים, הקורפורייטים הוותיקים במשק בעלי המוניטין. האקו סיסטם כולל גם גורמים נוספים בהם לא נעסוק במאמר זה, מפאת קוצר היריעה,
כמו האבים, אקסלרטורים, חללי עבודה לנושאים או מגזרים ייעודיים המעניקים גם אקסלרציה והשקעה, חממות, מעניקי מענקים כגון רשות החדשנות, בתי השקעות ומגייסי השקעות, יועצים ופותחי דלתות למיניהם. כיום, פועלות בישראל בין 100-150 קרנות הון סיכון פעילות ומספר דומה של אנגל'ים משמעותיים ופעילים.
"חדשנות או למות"
תופעה מעניינת שהתחזקה בשנים האחרונות, הינה של "התאגיד החדשני". ניתן לראות כי החלה מגמה בקרב תאגידים וותיקים, קורפורייטים גד
ולים ובעלי מוניטין להקים מרכזי חדשנות פנימיים שיהוו מתחם אקסלרציה ומנטורינג ליזמים בתחום עיסוק התאגיד או לחילופין להיכנס כשותפים אסטרטגים וכמלווים של מרכזי חדשנות והאבים קיימים הקשורים לתחומי פעילותם. ידוע, שבמעגל החיים האירגוני, "הזדקנותו" של ארגון נובעת בראש ובראשונה משחיקת גן החדשנות והיצירתיות. לשחיקה זו, מתווספת בשנים האחרונות באופן ניכר השפעתו של הממשל התאגידי והרגולציה בקרב תאגידים בישראל, שמובילים להפיכת הארגונים עם הזמן לשמרניים ובירוקרטיים יותר ויותר ובסופו של התהליך אף לדעיכתם. התאגידים הוותיקים מבינים היטב את התמורות שחלות בעולם החדשנות המודרני ואת העובדה שיכולתם לשמר חדשנות אורגנית בשוק תחרותי הינה קריטית לכל ארגון חפץ חיים, ומשכך מצטרפים לליווי האבים קיימים ליזמים ואף מקימים כצמיחה אורגנית של הארגון מחלקות חדשנות שלמות. יותר ויותר תאגידים וארגונים ותיקים במשק מבינים כי השקעה בחדשנות היא כורח המציאות וכי העולם הולך לכיוון של חדשנות, יזמות ופיתוח בלתי פוסק ולכן נכון להם לשפר את השירות ללקוחות תוך יצירת אינטגרציה אנכית עם סטארט-אפים, שתאפשר לארגון להיות כמה שיותר חדשני וכמובן שראשון בתחום פעילותו. טקטיקת הפעולה של התאגידים יכולה לנוע בין מספר צירים מקבילים: טקטיקה של רכישות או השקעות בחברות הזנק בעלות מוצר או טכנולוגיה חדשנית שיאפשרו לחברת האם להטמיע את החדשנות והידע הנרכש בפעילותה השוטפת, אסטרטגיה חלופית שמתמקדת בניסיון לפתח חדשנות פנים ארגונית כמו השקעה מאסיבית בתקציבי מו"פ והאחרונה הינה חלופה משולבת בהקמת "מתחמי חדשנות" ו/או חממות עסקיות טכנולוגיות בתוך החברה, שמנגישות ליזמים שנמצאים בה תמיכה, אנשי מקצוע, כספים, גישה למעבדות והיכרות עם השוק והטכנולוגיה. דוגמאות לכך ניתן לראות בחברות יוניליוור, שטראוס ופרוטרום שמלוות מתחמי פוד טק, בחברות אל- על )"קוקפיט"( ישראייר ודיזנהאוז שמלוות מיזמים ושוקלות להקים או לחבור להאב בתחום התעופה או להקים מרכז משלהם, הבנקים הגדולים, חברות ביטוח, חברות יזמות בניה ומלונאות )שיכון ובינוי, מלונות פתאל(, חברות ממשלתיות כמו תעשייה אווירית ודואר ישראל שהקימו מחלקות חדשנות פנימיות, אוניברסיטת תל אביב המלווה TAU ventures שהקימה את קרן ההשקעות והאקסלרטור יזמים בתחומים רבים, לרבות סייבר וביטחון ביחד עם השב"כ ועוד.
The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.
We operate a free-to-view policy, asking only that you register in order to read all of our content. Please login or register to view the rest of this article.