A Big Step For Bits Of Gold, A Small Step For The Crypto Community

YA
Yigal Arnon & Co

Contributor

Yigal Arnon & Co logo
Yigal Arnon & Co. is one of the leading and most respected law firms in Israel. It has been consistently ranked as a top-tier firm by international legal directories. The firm is a "one-stop-shop" that provides a full range of legal services to its extensive client base in various practices and industries.
The Supreme Court decision that Bates of Gold will be able to manage its account at the bank has shifted its focus to the Bank of Israel
Israel Technology
To print this article, all you need is to be registered or login on Mondaq.com.

השבוע נתן בית המשפט העליון פסק דין בפשרה בתיק של חברת המסחר במטבעות דיגיטליים ביטס אוף גולד נגד בנק לאומי, והכריע כי החברה תוכל לנהל את חשבונה בבנק.

בפרפרזה (הפוכה) על האמירה המפורסמת של ניל ארמסטרונג, ניתן לומר שמדובר בצעד גדול לביטס אוף גולד, שהסירה מעל ראשה את החרב שהציב בית המשפט המחוזי לפני כשנה - אולם זהו רק צעד קטן לקהילת הקריפטו בישראל.

זהו רק צעד קטן, משום שבית המשפט לא באמת הכריע בסוגיה. פסק הדין הוא פשרה שבמסגרתה הוסכם שביטס אוף גולד תוכל לנהל את חשבונה, אבל זאת מבלי שהדבר יהווה תקדים, תוך שהבנק רשאי לבחון באופן פרטני כל פעולה בכפוף להוראות שיינתנו בעתיד על ידי הרגולטור. לכן, לא נראה שפסק הדין יגרום לשינוי של ממש בעמדת המערכת הבנקאית.

אז אמנם פסק הדין לא יצר שינוי משמעותי, אבל הוא יצר פתח של תקווה לקהילת הקריפטו. תקווה שהחלטת העליון תהווה זרז לדיון מעמיק יותר שישחרר את החסמים בתחום.

החלטת בית המשפט העליון השבוע, העבירה למעשה את הפוקוס וכובד האחריות אל הרגולטור – בנק ישראל – שעליו מוטלת האחריות לקבוע קריטריונים שיחסמו פעילות מסוכנת, אבל מאידך לייצר את האיזון העדין והכה חשוב שיאפשר את המגוון הרב של הפעילויות הלגיטימיות בענף הקריפטו.

במצב הקיים, ועל אף פסק הדין, כל עוד בנק ישראל לא יוציא הנחיות מחייבות ויקבע אמות מידה לפעילות בתחום הקריפטו, הבנקים צפויים להמשיך לנקוט במדיניות של מניעת סיכונים שתוצאתה – חסימה כמעט מוחלטת של פעילות קריפטו, כולל של פעילות הקשורה בעקיפין לקריפטו.

כל מי שמכיר קצת את התחום ואת החברות הישראליות הפועלות בו, יודע ש"התעלמות" שכזו יכולה להיות בגדר בכייה לדורות. העוסקים בתחום הקריפטו בישראל מגלים חדשנות ויזמות אופיינית ל"סטארט-אפ ניישן". אנחנו רואים רעיונות ויוזמות מכל הסוגים, החל מפיתוחים טכנולוגיים טהורים המתממשקים לבלוקצ'יין וכלה ביישומים ושימושים חדשים. כל אלה נחסמים כאשר יזמים אינם יכולים אפילו לפתוח חשבון בנק, משום שעצם האזכור של קשר לעולם הקריפטו מבטיח שייתקלו בסירוב.

בלי חשבון בנק, לא ניתן להירשם במע"מ, קשה להעסיק עובדים ולא ניתן ליצור חדשנות. אפילו תשלום מסים כדין הוא כמעט בלתי אפשרי ללא חשבון בנק. בצורה כזו מדינת ישראל עלולה לאבד הזדמנות פז להפוך למובילה עולמית בתחום, ויתרה מכך, לאבד מקור עתידי להכנסות ומשקיעים.

בכל העולם בנקים, מוסדות פיננסיים ואפילו ממשלות, משקיעים ובוחנים דרכים לניצול של הטכנולוגיה החדשנית הזו. כיום יזמים שמעוניינים לעשות זאת בישראל מקבלים לרוב המלצה חד משמעית – עשו זאת בחו"ל ולא בישראל.

אז לפני שיהיה מאוחר, בואו נשנה את ההסתכלות על חברות הקריפטו. חייבים לבחון כל מקרה לגופו ובעזרת אנשי מקצוע לנתח את הסיכונים הנובעים מפעילות כזו. בדרך זו נוכל לצמצם את הסכנות באופן שיאפשר לבנקים לספק שירותים בנקאיים לעוסקים בקריפטו מבלי להתפשר על מניעת הלבנת הון. במידה ונצליח באתגר, המרוויחים הגדולים יהיו מדינת ישראל, היזמים בתחום ואפילו הבנקים.

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.

We operate a free-to-view policy, asking only that you register in order to read all of our content. Please login or register to view the rest of this article.

See More Popular Content From

Mondaq uses cookies on this website. By using our website you agree to our use of cookies as set out in our Privacy Policy.

Learn More